<h1>כל בו הלכ' קריאת התורה סימן כ'</h1>
<h2>דף לט.</h2>
כיון שהתחיל הקורא לקרא בתורה אסור לספר בדבר הלכה אלא שישימו לבם למה שהוא קורא שנאמר ואזני העם אל ספר התורה. ויש אומרים כי זה היה לפי מנהגם שהיו נוהגין שהקור' ראשון היה מברך לפניה והמסיים לאחריה והאמצעיים לא היו מברכין כלל ולפי זה המנהג היה בדין שלא לספר כלל שמא יצטרך לעלות ולקרות ואם יספר בין שתי הברכות יהיה הפסק. ומכל מקום אדון לעשות כדעת הראשון אף לפי מנהגנו שלא לספר כלל. ומי שתורתו אומנותו מותר לעסוק בתורה בשעת הקריאה. והר' יצחק דקורבי"ל הוא בעל עמודי הגולה כתב וכשנפתח ספר תורה אסור לספר יש גורסין אפילו לדבר הלכה. ואם יש שם עשרה בני אדם מטין אזנם לתורה מותר לגרוס בנחת שאין לבטל מצות הקריאה. וגם מותר לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום שחייב אדם להשלים הפרשה עכ"ל. ואסור להניח ספר תורה ולצאת בשעה שהקורא קורא שנ' ועוזבי ה' יכלו ובין גברא לגברא שרי.
<h2>דף לט:</h2>
ואין הקורא רשאי לקרות עד שיכלה אמן מפי הצבור.
במקום שנהגו לתרגם אין הקורא רשאי להגביה קולו יותר מן המתרגם ולא המתרגם עצמו מן הקורא ואין הקורא רשאי להתחיל פסוק אחר עד שיכלה התרגום מן המתרגם. ואין המתרגם רשאי להתחיל לתרגם עד שיכלה הקורא.
ולא יהיה פותח המפטיר להפטיר בנביאים עד שיגלול הספר.
